כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    גנב !

    10 תגובות   יום רביעי, 10/10/18, 23:31

    גנב !

     

    "איפה המפתחות שלי?" שאלה אשתו.

    "אני לא יודע".

    "אבל חזרת מן הבריכה, איפה שמת אותם?"

    "לא נגעתי בהם".

    שניהם פתחו בחיפושים קדחתניים, במקומות הגיוניים ובלתי הגיוניים, אך ללא תוצאות. השעה דחקה, שיעור הפילטיס שלה עמד להתחיל, ומפתחות אׇיִן.

    "קחי את המפתח לאוטו שלך מהצרור שלי, ואני אמשיך לחפש".

    "אני כנראה שוב מאחרת. מעצבן! ניפגש כמו שקבענו – עוד שעה בפתח המועדון?"

    "או. קיי. להתראות, אני ממשיך לחפש".

    היעלמות המפתחות הייתה מוזרה. מה יכול היה לקרות להם? הוא זכר שפתח את דלת הכניסה הראשית, ויצא מדלת המסדרון אל החניון, על מנת ללכת לבריכה הסמוכה לביתם, כשאשתו עדיין ישנה.

    בין המקומות הבלתי הגיוניים, רצה לחפש גם בתרמילו, שבדרך כלל היה מונח במסדרון. ואז להפתעתו גילה, שגם תרמילו נעלם.

    תעלומה כפולה!

    הגלגלים במוחו פעלו ללא לאות, והפעם בתוספת לחץ מסוים.

    "אם גם התרמיל נעלם מן המסדרון, וגם המפתחות מדלת הכניסה הראשית, מה זה יכול להיות?" תהה. "כנראה שהשארתי את דלת החניון בלתי נעולה כשיצאתי, וגנב נכנס הביתה, לקח את התרמיל על תכולתו - הארנק, פנקס הצ'קים וכרטיס האשראי - וכן גם את המפתחות".

    דבר ראשון צלצל למוקד 100 של המשטרה.

    הפקידה במוקד לא הייתה ממוקדת, ולא קלטה בתחילה במה מדובר. היא הייתה עסוקה יותר בזיהויו במחשב. כשזיהתה, העבירה לפקידה אחרת.

    "אל תיגע בשום דבר והישאר בבית עד שיגיעו אליך", אמרה לו הפקידה השנייה.

    "אינני יכול להישאר עכשיו בבית, אני חייב לצאת, ואשוב רק בשעה שלוש אחר הצהרים".

    "טוב, תתקשר כשתחזור ואז נפתח לך תיק".

    אם לא היה נרעש מן הגניבה, היה נלחץ מכך שהולכים לפתוח לו תיק.

    הוא התקשר גם למוקד האבטחה והודיע שנכנסו לדירה (לא פרצו), ושהוא חייב לעזוב. למקרה שהאזעקה תופעל, שידעו שזהו סימן שהגנב חזר.

     

    בתום שיחת הטלפון הגיע בנם לדירה. בערב הקודם קבעו להשאיל לו את אחת ממכוניותיהם. גם הבן נרעש מן העניין ויחד טיכסו עצה מה עוד לעשות.

    "איך נכנס הגנב?" שאל הבן.

    "בבקר יצאתי לבריכה כהרגלי, למשך פחות משעה, ולא נעלתי את דלת הכניסה מן החניון, רק סגרתי אותה. הגנב כנראה עבר במקום, ניסה לפתוח, וכשהצליח חטף את התרמיל ולקח גם את המפתחות כדי לשוב ולשדוד את הבית ביתר יסודיות!"

    "אלו מפתחות היו בצרור?"

    "מפתח לרכב, מפתחות הכניסה לשתי הדלתות, ועוד מפתחות של אמא, שאינני יודע למה".

    "הוא לקח גם את המכונית של אמא?"

    "לא. אם היה לוקח, היא לא הייתה יכולה לנסוע לפילטיס", אמר. "אנחנו צריכים לזוז, אמא מיד יוצאת והיא מחכה לנו".

    הם נעלו את דלת הכניסה לחניון והשאירו את המפתח במנעול, הפעילו את האזעקה, נעלו את דלת הכניסה, ונסעו למועדון הפילטיס.

    "אני חושב שלא אסע עם אמא לקורס. אתה תסיע אותה לשם במכונית שלה, ואחר כך תיקח את המכונית. הבטחנו לך. אני אלך לקנות שני מנעולים להחלפה בשתי הדלתות, ואלך להתלונן בתחנת המשטרה. כשאמא תסיים את הקורס אסע להביא אותה במכונית שלי, או שהיא תחזור במונית", אמר לבן כשהגיעו למועדון הפילטיס. "לך לפגוש את אמא, ואני אחפש מקום חנייה".

     

    האישה נרעשה מכל העניין.

    "איך הגנב נכנס? מה הוא עוד לקח?" שאלה האישה את בעלה.

    "הוא נכנס דרך החניון וחוץ מן התרמיל שלי והמפתחות, הוא לא לקח כלום. אני צריך להודיע לבנק על פנקס הצ'קים, שהיה בתרמיל ולחברת האשראי על הכרטיס, ו-250 השקלים הלכו לכפרות".

    "השארת את דלת החניון לא נעולה, ואתה כל כך רגוע?"

    "מה יעזור להתרגש? הנזק הכספי הוא לא גדול, עם הטרחה אסתדר, אך המזל הגדול הוא שאת לא הבחנת בכניסתו ולא התעמתת אתו. מי יודע מה היה עלול לקרות!"

     

    האישה והבן הלכו אל המכונית שלה, והוא נכנס לחנות חומרי בניין סמוכה, בחר שני מנעולי "מולטילוק" משוכללים וניגש לקופה.

    "אבא", קרא בנו שהתקרב לפתע, "התרמיל שלך היה באוטו של אמא".

    "טוב מאד, אך אם לא נמצא את המפתחות אני אהיה חייב בכל זאת להחליף את המנעולים", אמר, ושילם לקופאית. "אני חושב שאתה יכול לנסוע עם אמא. הבית נעול היטב והוא בעצם לא יוכל להיכנס עכשיו".

    "אם כרטיס האשראי ופנקס הצ'קים נמצאו, היתר פחות דחוף", הוסיף. "בוא נלך אל אמא. אתה תיקח את האוטו שלה ואנחנו אמנם נאחר, אך לא נפסיד את השיעור בקורס".

     

    כשנכנסו למכונית שלו, פתחה האישה את תא הכפפות.

    "תראה מה מצאתי!" אמרה והניפה את צרור המפתחות שלה באוויר.

     

    הייתה דרמה קטנה, אך לא הייתה פריצה ולא הייתה גניבה, רק רשלנות וכשלי זיכרון! האם אלה סממני הגיל המתקדם?

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        אתמול 14:07:

      צטט: ד. צמרת 2018-10-17 12:12:10

      ואני התרשמתי שבדקה התשעים הענקת טוויסט של 180 מעלות לסיום.

      תודה רבה, דודיק.

      לעתים המציאות עולה על הדמיון.

      כל טוב, עמוס.

        אתמול 12:12:
      ואני התרשמתי שבדקה התשעים הענקת טוויסט של 180 מעלות לסיום.
        13/10/18 13:53:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-10-13 13:34:34

      דברים כאלה קורים לעתים מחמת לחץ. עוד הסבר הוא... האופי. גמני וחברים נוספים לוקים בזאת.

      תודה, מכבית.

      אני ככותב, מתאר את הדברים.אני משער שהסיבה היא הגיל המתקדם, אך כל קורא יכול להעלות השערות משלו.

      שבת שלום וכל טוב, עמוס.

      דברים כאלה קורים לעתים מחמת לחץ. עוד הסבר הוא... האופי. גמני וחברים נוספים לוקים בזאת.
        12/10/18 11:45:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-10-12 11:14:49

      .

      קורה וגם גיל יכול להשפיע על זיכרון.

      תודה רבה, עמנואל.

      אצלי הגיל בפירוש משפיע על כשלי הזיכרון.

      שבת שלום, עמוס.

      .

      קורה וגם גיל יכול להשפיע על זיכרון.

       

        11/10/18 23:06:

      צטט: sari10 2018-10-11 20:43:09

      זה סיפור אמיתי?
      מפתיע ומפחיד כמה הזיכרון עלול לתעתע............

      תודה, שרי.

      זה סיפור.

      הזיכרון אכן יכול לתעתע, ומי כמוני, ממרום גיליחיוך, יודע.

      שבת שלום, עמוס.

        11/10/18 20:43:

      זה סיפור אמיתי?
      מפתיע ומפחיד כמה הזיכרון עלול לתעתע............

        11/10/18 15:30:

      צטט: באבא יאגה 2018-10-11 08:04:57

      רק רשלנות וכשלי זיכרון! האם אלה סממני הגיל המתקדם? כן, כפי הנראה. שלא ירבו
      תודה רבה, באבא יאגה.
      אמן, שלא ירבו, ואלה שיגיעו, שיגיעו מאוחר ככל שאפשר.
      סופ"ש נעים, עמוס.

       

        11/10/18 08:04:
      ק רשלנות וכשלי זיכרון! האם אלה סממני הגיל המתקדם? כן, כפי הנראה. שלא ירבו

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין